יש מי שנוטה לחזר אחר גחמות אופנה ויש מי שעושה בגדים, דורין פרנקפורט שייכת לקבוצה המאתגרת את עצמה לצלוח את הים הסוער הזה ולרחף על גלי מגמות האופנה מבלי לטבוע. היא גם תמיד מפתיעה בעוצמת ההישרדות ובמקוריות שלה שלא כדרכם של מרבית בתי האופנה השפוטים לטרנדים.
בהשקת קולקציית הקיץ הצליחה פרנקפורט להפתיע שוב, והפעם בבחירת אתר שאופיו אולי מחלוקתי אך הניגוד בין אווירת המקום לאווירה האביבית של הקולקציה תאמה לניגודים ההשורים על האופנה העכשווית. אלא שהצטיינותה של פרנקפורט איננה רק כמעצבת, אלא ובגלל דעתנותה ואופייה האינטלקטואלי שאיננו מתיר לה להשתחרר מהחיים הסובבים אותה. על כן אין זה מפליא שהבחירה שלה בתיאטרון אלהמברה הערום והסוריאליסטי שנראה כמקום נטוש מתאים לדרישות העצמיות הבלתי שגרתיות ולהופעה המסתורית שהיא עצמה משדרת. גם הצגת הקולקציה על במה מעוצבת כנוף מדברי צחיח הפתיעה בניגוד הקיצוני בינה לבין אופיו הפיוטי של האוסף.
אלא שהפעם זו לא הייתה פרנקפורט שהכרנו וגם לא כתב ידה הספציפי והאמירות הנוקבות שלה, שעל פי רוב אינן דומות לאף תופעה אחרת שמתרחשת באופנה. הפעם התמונה הכללית שידרה התפייסות עם הזרם, שדומים לה נראו במקומות אחרים. למרות זאת יאמר לזכותה של פרנקפורט שבסקרנותה היא אמנם מתעדכנת ומלקטת אינפורמציות אך נותנת להם פרשנות אישית מבלי להשתעבד לתכתיבים מופרכים. הדיאלוג בין הבגדים ללקוחה, על פי הבנתה של פרנקפורט, מתנהל במישור אקטואלי, בהצטלבות הדרכים שבין סגנונה האישי לבין הצרכים של הלקוחה ועד לבגדים שמתמזגים עם הדמות ולא מתחרים בה. התוצאה אווירה צבעונית ענוגה ורוגעת בקולקציה משוחררת שנוגעת בדיסהרמוניות חדשות נטולות קואורדינציה, בהן משולבים פריטי לבוש עשויים מחומרים ומרקמים מנוגדים, מעוצבים בקו נקי ובשילובי צבעים שגם הם חדשים בקשת של פרנקפורט.
בגדי הגברים בקולקציה, שאינם בהכרח מיועדים לחתן המצוי והמעונב, מצטיינים בהצעות ענייניות -מעניינות ובמראה משוחרר.
פרנקפורט לא מאמצת דברים מבלי לבקר ולמתן אותם, היא שומרת על הנגיעה האישית ועל הגימיקים המאפיינים את הגזרות שלה, על המגע האתני הסמוי, הסינרים שהם חלק מעניין ורב תכליתי באוספים שלה, על פריטי הלבוש שיכולים להיות ככה וגם אחרת, ובמיוחד הרכות הנשית הזורמת והמנוטרלת מדקורציה אגרסיבית שהשתלטה על האופנה העכשווית.
