"אני מפחדת לאבד את החופש, את איכות החיים ואת ההרמוניה המשפחתית, לכן, כדי לשמור ולהגן על המבנה המשפחתי שמתי לעצמי גבולות ואני נלחמת באדיקות לא לחצות אותם," אומרת מיקה בשן שעיצוביה האמיצים משדרים דמות של אישה אחרת, חזקה והחלטית. לא, אין לה רישיון טיסה אבל מיקה עפה עם דמיונה לגבהים הכי יצירתיים. וכן, יש לה גם כנפיים, הסמל המסחרי שלה שהוא כנפיים רקומים בזהב שבמרכזם אותM גדולה, אותם היא רוקמת על מקטורנים ותיקי עור ספורטיביים. יש לה חיבה מיוחדת לטיס ולמטוסים.
מוטיב של מטוס נאיבי, משובץ אבניסברובסקי, מקשט את עיצוביה, את סרבלי הטיסה ומקטורני הטייסים, פריטי לבוש שתמיד נמצאים בקולקציות שלה. ואם חשב מישהו שכל הרעיונות במקטורני הטייסים הקלאסיים מוצו כבר, למיקה יש אין סוף של תשובות שאחרים לא חשבו עליהן.
נכון, מלכת העור הישראלית מקרינה אור על נוף האופנה המקומי ומוכיחה שעור איננו בהכרח חומר חורפי. למיקה אחת מהמעצבים המוכשרים והיצירתיים בארץ, יש חנות בכיכר המדינה שבה היא מציגה את מיטב מטעמי אופנת העור. גם לקיץ היא מציעה עליוניות קטנות, מקטורנים קלילים, מכנסיים מעורות רכים כמשי ומגוון רחב של תיקים רקומים וצבעוניים ותיקים נגועים בחוש הומור מקברי, מעוטרים במוטיב של גולגולת צבעונית רקומה. העיצובים שלה אמנם יקרים אך גם ההשקעה גבוהה מאוד, מספרת מיקה שמעצבת דגמים מושקעים בגזרות מורכבות, מיוצרים מעורות משוכללים ואיכותיים, גזרות ותפירה מוקפדת.
דפדוף באוסף העשיר של הדגמים הוא כמו דפדוף במגזין לאופנה בו מוצגות כל המגמות שמתורגמות בסגנונה האישי לפריטי לבוש חדשניים במרקמים מתוחכמים, עם בטנות מודפסות ורוכסנים שנראים כמו רקמה מתכתית. דגמים מעוטרים בתפורים ובאלמנטים דקורטיביים, ברקמות ובאפליקציות של דובים, ולטאות, דרקונים ומטוסים, שמצדיקים את מחירי הבגדים האיכותיים להם היא מעניקה חיי מלתחה ארוכים.
מדי עונה מיקה רוקחת לוח צבעים חדש ומעניין, בוחרת ומעצבת טקסטורות מקוריות, הטבעות, הדפסים ותהליכי צביעה ייחודיים שמיוצרים עבורה במיטב מפעלי העור האיטלקיים. אחד הדגמים שמצא חן בעיני ג'ון גליאנו נרכש על ידו לקולקציה האישית שלו. ויש לציין שיש לה חוש נדיר לצבע ולשילובי צבעים שגם אם הם נחשבים לחריגים מתמזגים להרמוניה נעימה ומרתקת.
מיקה, אישה נאה ומטופחת, מוכשרת ומצטנעת, מתרחקת ממדורים צהובים למרות שיש המון מה לספר עליה. אלא שמיקה שומרת באדיקות על פרטיותה, היקרה לה יותר מכל הצלחה מקצועית אחרת. זו אולי אחת הסיבות שמיקה, שמעצבת דגמים מופלאים שחיי המלתחה שלהם ארוכים ויציבים, לא נופלת במלכודת שעשויה לפתות אותה להתרחב, לגדול ולפרוץ את גבולות הארץ.
את לא מרגישה מבוזבזת בגבולותיה הצרים של המדינה?
"ממש לא, חשובים לי יותר מכל דבר אחר ההרמוניה המשפחתית, המפגשים המרתקים עם אנשים חדשים, עם הלקוחות שיודעות להעריך את מה שאני עושה ועם האנשים איתם אני עובדת ויוצרת. אני לא מרגישה צורך להיות בינלאומית, לא מעניין אותי להיות עוד דמות מרוכלת במדורים הצהובים או להתפאר ברשימת הלקוחות שלי.
אני פה מאהבת היצירה והעשייה, מהאינטראקציה עם היצרנים, שלמרות שאני קטנה מוקירים ומכבדים את העבודה היצירתית שלי".
יש לה המון הארות והמון רעיונות לדגמים חדשים המושקים בקולקציות ובמהלך השנה בין עונה אחת לשנייה. אין רעיון, אין מגמה ואין טכניקה מאתגרת של עיצוב בבד שמיקה לא תנסה להתמודד אתה בעור, לא אחת טוב ויפה מהרעיון המקורי.
באוסף של מיקה ניתן למצוא עורות מתכתיים במרקמים עתיקים, משופשפים ומיושנים, עורות של פיתון ופרוות שירלינג מגולחות ועדינות, הדפס נקודות ופרחים ושילובי צבעים חצופים, שפעם לא היינו מעיזים אפילו לחשוב עליהם. האוסף כולל בגדים רומנטיים וספורטיביים, ז'קט עם שרולים תפוחים וענק/צווארון מעור עשוי מקבצות בהשראה ויקטוריאנית, חצאיות, מקטורנים ומכנסיים מזמש רך כמו משי ומחורר במרקם תחרה. בנוסף מציעה מיקה שרפנים, שמלות וחצאיות חאקי במראה צבאי בו משתלבים מראה רומנטי של חצאית מסתחררת, שופעת יריעות זמש, עם כיסי דגמ'ח נפוחים.
מיקה מציעה ללבוש אותן עם מקטורן טייסים, או מתנית בסגנון צבאי. מרבית הדגמים מעוטרים ברוכסנים משוכללים, דו צדדיים, שהם אחת מחולשותיה הבולטות, אבזמי מתכת ועצם איכותיים, לחצניות דקורטיביות, פרזולים ואפליקציות של עור פיתון ופרוות כבשים. אלא שכל מה שמיוצר מבד ועשוי לאחר תקופה קצרה להיראות נדוש ומיושן לא יאבד מאיכותו וחיוניותו, רבת השנים, בדגמי העור שלה.
קבוצות מתוך קולקציית הבגדים והתיקים מיוצרות בארץ ומרביתן מיוצרות במתפרות מתקדמות בחו'ל בעוד שתהליכי העיצוב הראשונים נעשים בבית. "העבודה בבית והשילוב בין עבודה וזוגיות מאפשר לי ליהנות בשני המישורים, להיות עסוקה מבלי שהמצפון יטריד אותי.".
עיצוביה של מיקה מעידים על אופייה הסקרני, על יכולת הקליטה והעניין שהיא מוצאת בכל מה שמתרחש בסביבתה הקרובה והרחוקה. כסטייליסטית שמפיקה ומסגננת את צילומי האופנה של דגמיה וכפריקית של חפצים ואביזרים אוטנטיים, היא מלקטת חוויות וחפצים, לעיתים מסבה את ייעודם והופכת ענקים לחגורות וחגורות לענקים, חוגרת ענקי קריסטל צבעוניים משולבים בחגורות עור ומעטרת את המכנסיים בקובץ של אלמנטים וסמלים מתכתיים גדולים.
אישית היא מעדיפה ללבוש בגדים בגווני החום ולענוד תכשיטים מקוריים בעיצובים אקראיים של חפצים בלתי צפויים שנקרים בדרכה. מסין הביאה אוסף עתיק של כיסויי ראש, ששימשו אותה בהפקות אופנה, הביאה מבחר של בדי משי שנוצלו כבטנות לבגדי העור ואימצה כתב סיני ודמויות דרקונים כעיטורים לבגדים.
את הקריירה שלה, שניצניה הראשונים נבטו בילדותה, החלה מיקה לפני קרוב לשלושים שנה כאשר הקימה עם שותפה מותג מצליח לבגדי עור. למרות ההצלחה החבילה התפרקה.
"הרגשתי שאני חייבת לעשות לעצמי". מאז שיצאה לעצמאות לפני כ- 14 שנה, שוכנת מיקה בחנות קטנה ומרתקת בככר המדינה.
אל האופנה היא נשאבה מילדותה לאחר שספגה את הטעמים המשובחים, האסתטיים והיצירתיים בבית,
"לאמא היו ידי זהב, הייתה מוכשרת ונועזת מאוד והיו לה חושים אסתטיים רגישים ומפותחים. כבר לפני שנים רבות הקדימה את זמנה כאשר העזה לחרוג מהמקובלות ולסרוג סוודר שחור לילד קטן. בבית תמיד היו בדים, מכונת תפירה ומספריים, היה מסוכן להשאיר אותי לבד מאחר והייתי גוזרת את הבגדים הכי יפים של אמא ועושה מהם בגדים לבובות שלי".
מי הם המעצבים המוערכים עליך?
מעצבים עם חזון שעושים דברים נועזים ושונים כמו איסי ימיאקה בזמנו ואת החשיבה הצעירה של מיוצ'ה פראדה, מפליא אותי כיצד היא מצליחה לעצב שתי קולקציות דומות ושונות כל כך. אני מעריכה את הראש של אלכסנדר מקווין ואת העיצובים החריגים שלUNDERCOVER.
היכן את רואה את עצמך בעתיד?
"אינני אוהבת שינויים, אני מעדיפה את השגרה, להמשיך ליצור ולעבוד, אך לא יותר מדי על מנת לא להפסיד דברים אחרים שמעניינים אותי".
את לובשת רק את "מיקה"?
"לעיתים משעמם לי ללבוש רק את העיצובים שלי ואני מעזה לחטוא באיזו חולצת טי, חגורה או תיק מעניינים".
