קיץ 2005

0
151

מאווייהם של מרבית המעצבים שואפים להתרחק, עד כמה שאפשר, מזרמים קונבנציונליים, להגדיר מחדש את האופנה ולהפתיע בקונספציות מקוריות. החלום להמציא גזרה חדשה, מרקמים, שילובי צבעים או בגדים שעדיין לא ראינו, לא תמיד מצליח להתגשם. במציאות, העונות חולפות ואתן מתפוגגות האילוזיות ולעיתים גם האנרגיות המניפולטיביות של המעצבים, שאמורות לשנות את סדרי המלתחה. למי שעוקב אחר אירועי האופנה לא קל להתמקד ולברור, בתבונה וצלילות דעת, מתוך כל כך הרבה רעיונות ואוספי לבוש מרהיבים ושונים, את הפריטים הנכונים על מנת שישתלבו בהיגיון עם המלתחות הקיימות.

בעשורים קודמים המגמות היו מובהקות ומנחות יותר מאשר כיום כאשר משמעותן מתבטלת בפני גימיקים ורעיונות חולפים שאמורים לקשט ולצוד את העין. לכן תופעות שנחשבו בעבר כחסרות משמעות, כמו צירופים בלתי שגרתיים של פריטי לבוש, תיק מצויר עתיר תאים, רצועות וכיווצים, ערימת צמידים וענקי צוואר, חולצת טי בעלת קדמית שאין לה גב, רצועות בדים מפותלים כחבל שהוא אלמנט דקורטיבי או חלק ממבנה הבגד, הסטת קו המותן, שילובים של מרקמים בעלי אופי מנוגד, רקמות ומרקמי בדים יצירתיים דיים, היום, על מנת לשדרג גם את המערכת הקלאסית ביותר ולהעניק לה מראה עכשווי.

הנטייה לחזור לשפיות משתלטת גם על תודעתם של מעצבים קוטביים כמו ג'ון גליאנו, ז'אן פול גוטייה ואלכסנדר מקווין, שהבינו שאין להם ברירה אלא להתחשב לא רק בתכתיבים כלכליים אלא גם בדעתן של הנשים שמחפשות בגדים אמיתיים שתוכלנה ליהנות מאיכותם וגם מסגנונם.

ג'ון גליאנו, ראוותן טוטאלי, מיתן את הפנטזיות הסוריאליסטיות שלו לטובת קולקציה מובנת ואסתטית. באוסף שעיצב לבית דיור הפגין גליאנו כישורים רב גווניים מבלי להיסחף לקוטביות. את החליפות המחויטות כיבד גליאנו ברמזים לסגנונו המחויט והנשי של קריסטיאן דיור ושידרג אותן, את המקטורנים, מעילי הג'ינס ומעילי הטרנץ' הקלאסיים במנות גדושות של רקמות ועיטורים.

את התהליך הזה עברו גוטייה ואלכסנדר מקווין לפני מספר עונות כאשר מיתנו את סגנונם המוקצן לטובת בגדים נגישים יותר.

את הקולקציה שלו עיצב גוטייה באווירה צוענית ססגונית. שילובים מנוגדים של פריטי לבוש שונים שנלבשו במראה של שכבות. מקטורני ספארי עם חצאיות צועניות במרקמים ושילובי צבעים נדירים, שמלות וחצאיות צרות מעל חצאיות רומנטיות מתרחבות, חזיות מעל חולצות תחרה וחצאיות או שמלות מעל מכנסיים. כל פריט עומד בפני עצמו או משולב לפריטי לבוש אחרים בסגנון הסטיילינג הנועז של גוטייה. אווירת השפיות הלכה ופשטה גם באוספים של יתר המעצבים, ישנם כאלה שניסו בקיצוניות הפוכה לחזור למראה הליידי בחליפות טוויד, אך הדבר לא עבד לאורך זמן. ז'קטים קלאסיים, נוסח שאנל, הציפו בעונות האחרונות את האוספים של מרבית בתי האופנה הגדולים והקטנים. באוספים לקיץ ניסו להיחלץ מהמראה המאולץ לטובת מערכות ופריטי לבוש קומוניקטיביים, כאשר כל המשאבים מופנים ליצירת בגדים איכותיים בגזרות מחמיאות, מיוצרים מבדים מעניינים ושילובים חדשניים כאשר המונח דקורציה הוא תו מפתח במרבית האוספים.

הלמוט לאנג, שפרש לאחרונה מתאגיד פרדה, עיצב אוסף קיצי מתוחכם, יצירתי ומעשי. לאנג עיטר את הבגדים בחבלי בדים, מושחלים במחרוזות פנינים. יריעות של יתרות בד פותלו והוצמדו בנוחות אל הגוף, רעיון ששלט באוסף והבדיל אותו במקוריותו מכל אוסף אחר.

קרל לגרפלד הקדיש את האוסף של שאנל להשקה הוליבודית של הבושם "שאנל 5" בכיכובה של ניקול קידמן. כראוי לאירוע זוהר גם האוסף של שאנל לקיץ זהר בבגדי ערב רבים.

נרסיסו רודריגז אחד המעצבים המצליחים והיותר שפויים, עיצב קולקציה נשית שובת לב שלמרות שהיא מבוססת על גזרות גיאומטריות וקווים נקיים, הייתה אחת הקוקלקציות החשובות שהוצגו בני-יורק. זק פוזן, מעצב צעיר אחר שבעיצוביו המקוריים וסגנונו הרענן מצליח במרוץ לצמרת המעצבים האמריקאים.

אחת הקולקציות השפויות והמוצלחות שהוצגו לקיץ היא של אלבר אלבז, שעיצב לבית לאנוון םריטי לבוש איכותיים ומחמיאים שקל, טוב ונוח ללבוש אותם. צעירות ורעננות היו הקולקציות שעיצבה דונה קארן למותגה האישי באינטרפטציה מודרנית למחוכים הישנים, בנוסף לאוסף DKNY, קו במראה צעיר וזול יותר, שהוצג במסעדה ניו-יורקית על בובות של חלון ראווה.

הפליאו במקוריותם המעצבים ההולנדים ויקטור ורולף שעיצבו קולקציה שלמה בהשראת סרטי משי ענקיים שמעטרים אריזות מתנה. מעצבים אחרים הראויים לתשומת לב מיוחדת על סגנונם המקורי הם אוליביה טייסקנס שמעצב את הקולקציות של רושס, ברנהרד ווילהלם, ברונו פייטרס, שרון וושאוב ואחרים, בוגרי האקדמיה המלכותית לאמנויות באנטוורפן.

למרות מרחב המחייה האין סופי שמוקצה למגמות האופנה, בסופו של דבר, הן מתנקזות לכמה מסלולים בודדים. יומרות של בתי אופנה שמנסים להעניק ערך אינטלקטואלי משדרג לקולקציות שלהם באמצעות מקורות השראה בעלי ערך תרבותי, אמנותי או ספרותי, עשויים גם להפוך אותן למגוחכות, למרות תווית ה"שיק" שמנסים להדביק לכל גימיק ורעיון חדש. תהליך הזילות שמלווה היום את המונח שיק שנוהגים לחבר אותו לכל גחמת עצוב, הינה מוגזמת, מטעה וחסרת היגיון. אחרי הכל אנו מצפים מהאופנה שתהיה אחראית, מובנת ונגישה, על מנת שתעזור לנו לרקום חלומות אך תעזור לנו גם לנתב אותם למציאות. בין מגוון המגמות שישלטו בקיץ מספר מראות אתניים שאולים מסגנון הלבוש בארצות שונות, שלא בהכרח מתקרב למראה המקורי.

מסלול המתייוונים

אפרודיטות מודרניות בשמלות בהשראת הלבוש היווני מעוצבות בדיגום חופשי, שבא לידי ביטוי בהנחה אקראית של בדים על גבי הגוף. אווירה שאולה מסגנון לבושן של אלילות יוון הקדומה, בבגדים מעוצבים בטכניקה חופשית מבדים רכים ונוזלים שעוטפים, מצטלבים ושנשפכים באסימטריה על פני הגוף. בנוסף סנדלי גלדיאטור, טוניקות וטוגות מעוטרות ברקמות עם רצועות מצטלבות עד הברך.

המסלול האפריקני

מחזיר למלתחות את ההדפסים הגדולים, את הדפסי הבטיק ועבודות הטלאים, הדפסים גיאומטריים והדפסי צמחיה אקזוטית, חליפות ומקטורני ספארי, בצבעי חאקי, בז' ולבן וגם מקטורני ספארי בהדפסי פרחים, חגורות עור וגדילי רפיה, מחרוזות בד מעוצבות כחרוזי קרמיקה, חרוזי עץ משולבים בשרשרות ונוצות, אבנים טבעיות ושיני חיות.

מסלול אסיאתי

אימפריות אסיאתיות הן מקור השראה עתיר רעיונות, שאול מסגנון הבגדים והאביזרים, מראה השיער והאיפור השאול ממראה פניהן של גישות יפניות. צווארוני מאו, בגדי מעטפת עם שוליים אסימטריים בהשראת הקימונו ואבנטים דמויי אובי, הדפסי פרחים ושפע של רקמות.

סריגים

מראה רומנטי כפרי במרקמי תחרה, סריגת קרושה (במסרגה אחת), קליעת חבלים ושרוכים, עיטורי פאסמנטרי – סרטים עשויים משרוכים קלועים, שיבוצי סריגים באריגים ועבודות טלאים.

חיות טרף

אם חשב משהו שמעמדם של הנחשים וחיות הטרף הולך ונעלם מעולם האופנה באו קולקציות הקיץ ובאופן מפתיע ובלתי נשלט טרפדו את כל ההנחות. מאז ימי אדם וחווה סיגלו לנחשים תכונות סקסיות, קסומות ומפתות שקשה לעמוד בפניהן. מסתבר שגם המעצבים שמאמינים בכוחם המאגי לא עמדו בפיתוי ושילבו עורות נחשים, הדפסים ומרקמי נחשים בגוונים שונים, אפליקציות, עיטורים וקישוטים במראה עור נחש על בגדים ואביזרים. בנוסף חוזרים לאופנה מאסות חסרות שליטה של מרקמים דמויי פרוות נמרים.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here